בין אקולוגיה לטכנולוגיה - קיימות כמנוע צמיחה

הקדמה

הערים, המאכלסות יותר ממחצית אוכלוסיית העולם, הן תוצר משולב של התפתחות אורגנית, תכנון מוכתב בהתאם לרוח התקופה ותכנון מכוון המתערב בהתפתחות מקרית. התכנון העירוני של מדינת ישראל משקף בעיקרו חשיבה מודרניסטית שבמרכזה תפיסת ה"איזור". המהפכה התקשורתית והשינוי במסגרת המשפחתית ובדפוסי החיים מאתגרת את התפיסות הקיימות ומאפשרת שידוד מערכות בכל תחומי החיים. שילוב זה מאפשר שדרוג והחייאת המרחב הציבורי והמערך המבני כגורמים משפיעים על התווית סביבה בת קיימא. על מנת להפוך את ההתערבות בסביבה כמנוע לקיימות יש לחפש הגדרה מחודשת של המרחב הפרטי והציבורי וניסוח פרוגראמה העונה לאורחות החיים ולהכרח להבטיח ולקיים סביבה בת קיימא.

הקורס יבחן את תכנון המרחב הציבורי בראי הקיימות בגישת הקוד הפתוח. גישה זו, מגלמת אידיאולוגיה בה שיתוף משאבים אנושי ופיזי מקדמים ערכים חברתיים, תרבותיים, כלכליים וסביבתיים.  בקורס יבחנו גישות לתכנון מקיים הנובעות ממסורת ומתקדימי העבר, מלימוד היכולת הגלומה בטבע לקיים תהליכים של מיחזור מלא ושל סימביוזה ומבחינת מגמות עתידיות המסמנות את אופק הקיימות.

תגית כלימור

רשימת הרצאות  

  

הרצאת מבוא על קיימות בראיה כוללת   

הצגת מבנה הסמסטר, נושאי ההרצאות, מטלות הסטודנטים, קריטריונים להערכה, קיימות כתחום כולל, בינתחומי, מעוגן במסורת, היסטוריה , ראית עולם

קיימות עירונית - המרחב הציבורי והפרטי כיחידת קיימות

עקרונות לקיימות עירונית, הצגת מקרי בוחן מכוננים

קיימות עירונית - תכנון תחבורתי כמוביל חסכון בקרקע ואנרגיה   

המרחב הציבורי/ המרחב המוטורי ומרחב הולך הרגל

הקרקע כמשאב מתכלה - החייאה ושינוי 

מדיניות עירוב שמושים ככלי לשמירת הקרקע, החייאת מרקמים ומבנים עזובים, גמישות ושיתוף חללים במרחב הציבורי והפרטי, איזון בין שטחים בנויים ופתוחים.

הקרקע כמשאב מתכלה - תגבור והוספה

מדיניות ציפוף, איזון בין שטחים בנויים ופתוחים, שימוש במרחב העילי והתת קרקעי (מבנים אנאירוביים, הפרזיט העירוני).

האפשרויות הגלומות בתכנון אנרגיה פסיבית     

תכנון הבינוי להתחשבות בתנאי האקלים, קליטת ואגרית חום, הצללה, אוורור טבעי, תאורה טבעית, גגות ירוקים וכו'.

האפשרויות הגלומות בתכנון אנרגיה מתחדשת ושילובה בתכנון הרחוב   

אנרגיה סולרית באמצעות חימום מים ופוטוולתאי, אנרגיה גיאותרמית, אנרגית רוח, ביו אלקטרית וכו'

טיפול במים באתר        

חסכון במים, מחזור מים אפורים ושחורים,שמירת תכסית מחלחלת ותכנון לאיסוף החדרת מי נגר עילי, 

חסכון במשאבים, מחזור, שימוש בחומרים ממוחזרים      

הצגת הגישה של "Cradle to Cradle" לעולם ללא אשפה, חומרים ידידותיים לסביבה, שימוש בחומרים חוסכי אנרגיה ומייצרי אנרגיה וכו'

טבע עירוני וטבע בבית  

תפקיד הצמחייה בתכנון העירוני ובתכנון המבנה - רווחת המשתמש, כלכליות, שימוש בצמחיה מקומית חסכונית במים, נוף אכיל, חלחול, מניעת איי חום, אגנים ירוקים לטיהור מים, צמחיה לטיהור אויר במבנים וכו'. – הרצאת סיכום

סילבוס הקורס

TK-tech-green-blog-10-11.pdf

רשימת עבודות

1. עירוב שימושים כמנוע  לפיתוח בר קיימא- רותם שייקר והדר בן אברהם.
2. ניהול מי נגר ותכנון רגיש למים ברקמה העירונית. נעמה בלונדר ולוטם קירשט
3. חוסן עירוני ורשתות מורפולגיות לתכנון בר קיימא- נוי לזרוביץ ובניה בואר.
4. אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים- גל רינגל
5. הפוטנציאל בשימוש עתידי במרחב- תכנון בר קיימא לתנועת רכבות בעיר- סשה בוריבקר, ויעל גרניק נסים.
6. דיקור עירוני-  יאיר מלר, רותם סרי ואיה רוזנוולד.
7. תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים בעיר- ויקטוריה בלמן וג'ו נשאשיבי
8. יישום אנרגיה סולרית בבנייה- שרון ברזילי

1. Mix use planning as a generator to sustainable development. Rotem Shaiker & Hadar ben- Avraham.             
2. Water Resources Planning and Management in urban realm - Na'ama Blonder & Lotem Kirsht .
3. morphological nets for  Resilience and sustainable cities. Noy Lazarovich & Bnaya Bauer.
4. Aesthetics of green high-rise buildings - Gal Ringel
5. future use of urban transportation corridors as a potential for future development - Sasha Boriviker & Yael Garnik Nisim.
6. urban acupuncture. Yair Meler, Rotem Seri & Aya Rozenveld.
7. Urban culture as a vehicle for a public realm - Joe Nashashibi & Victoria Belman.
8. Implementation of solar energy in building- Sharon Brazilay.

1 - עירוב שימושים כמנוע לפיתוח בר קיימא- רותם שייקר והדר בן אברהם

בעשורים האחרונים, התעוררו קולות רבים בשיח העולמי- סביבתי שנבעו מתוך הבנה  קולקטיבית ואינדבדואלית לצורך בפעולה סביבתית דחופה, המעלים את המחשבה על העתיד ובאחריות על הדורות הבאים. האתגרים בשיח הסביבתי יצרו תגובות פרגמאטיות ברמה מקומית, והתחיל ניסיון ליצור בסיס ל"מילון מושגים" המתאר ומנתח את הסביבה ואת אחריותו של הסובייקט בראייה לעתיד. ((Helen, 1997
החל משנות השבעים, חלו תמורות בתפיסת העירוניות כחלק מקולות הביקורת על השלכות המודרניזם ששאף לסגרגציה בין שימושים ובניסיון למצוא חלופה למודל הפרוורים והתלות הרווחת בכלי רכב פרטיים. לשם כך, אומצו מודלים של "עירוב שימושים" המתייחסים לקנה מידה אנושי בשאיפה להגדיר מחדש את מערכות היחסים בין שימושים שונים בעיר במטרה להחיות את העיר מחדש. מתכנני ערים רואים במודל המערב שימושים כהכרחי ליצירת מערכת עירונית אחת דינמית. (Roberts, Loyd- Jones, 1997).
ג'יין ג'ייקובס כותבת בספרה, "מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות", שהמפתח לתכנון עירוני נמצא במודל המשלב שימושים ומספק שכונה חיה, בטוחה ומעניינת לתושבים. (, 2008 (1961)(Jacobs. אם כן, למודלים של עירוב שימושים השפעה נרחבת והשלכות ממשיות על חיי היום יום ועל האדריכלות.

2 - ניהול הנגר ושילובו בעיצוב עירוני מקיים - נעמה בלונדר

מאז ומעולם, נושא המים היה מהרגישים בישראל.  מעטות השנים שהניבו כמות משקעים מספקת ודווקא מרבית השנים ידועות כשנות בצורת וכשנים בעלי משקעים מועטים.

ניתן לחלק את מדיניות המים בשלושת העשורים האחרונים למדיניות חסכון פסיבי ולחסכון אקטיבי.  הראשון, בא לידי ביטוי בקמפיין מודעות ציבורית גדול, במתקני חסכון מים החל ממתקנים ביתיים וכלה במתקנים רגישים למים בתפקוד העירוני השוטף. המדיניות האקטיבית מתייחסת לכל פתרונות ההתפלה והטיהור. בשנים האחרונות כבר מתפקד מפעל ההתפלה על חוף אשקלון ומביא להתפלתם של כ 24 מיליון מטר מעוקב של מים (לסמן, 2006).

מתוך ראייה מערכתית זו של חסכון במים, נקבעה התייחסות מדינית כוללת למי- נגר. חוק המים מ1957 מציג את הנגר כגורם בעייתי ומזיק ולא כמשאב פוטנציאלי. בעשור האחרון מתכננים בישראל מנסים להפוך גישה זו על פיה ולהקנות לתכנון כלים שמצד אחד יתרמו לחלחול מהיר ומצד שני ידעו גם לשמר את מי הגשם ולייעד לו שימושים נוספים.

העבודה מציגה את מדיניות ניהול מי הנגר והטיפול בהם ובוחנת את הפוטנציאל הגלום בנגר כמשאב מים נוסף.

Water Resources Planning and Management in urban realm - Na'ama Blonder

3 - חוסן עירוני ורשתות מורפולגיות לתכנון בר קיימא- נוי לזרוביץ ובניה בואר.

לאחרונה נראה כאילו העולם קם עלינו להורגנו, כאילו נמאס לו מהחיה האנושית והוא החליט לעשות מעשה. אסונות, פגעי טבע ומלחמות משמשים ובאים עלינו חדשות לבקרים ותמונות הזוועה מאכלסות כל מדיום תקשורתי אפשרי. את הקטסטרופות ההמוניות המשמידות אלפי בני אדם באבחת צונאמי מאזנת עקומת גידול האוכלוסין, שעברה לא מזמן את האדם ה7 מליארד הפוסע תחת השמש. וגם עקומה זו נראית כמשחק ילדים מול עקומת הגדילה של הערים הגדולות (Applegath, Arney et al. 2009). שיעור הגדילה של ערים אלו עולה על כל דמיון בעוד מליוני בני-אדם משרכים רגליהם במשעולי האספלט הלוהטים לעבר חלומות הפלסטיק של העיר הגדולה.

כך, מבלי משים כמעט, הצטברו הערים למסה מתפתלת והומה המשלבת בתוכה פחונים עלובים סחופי ביוב ומגדלי יוקרה המשקיפים עליהם דרך חלונות כפולי זגוגית. מהו חוסנה של חברה המאפשרת ניגודים שכאלה? מהו חוסנה של עיר בה דרים הפחון והמגדל בכפיפה אחת?

בעבודה זו ננסה לעמוד על מהות המושג Resilience" " אשר לצורך עבודה זו קיבל את שמו העברי "חוסן עירוני", לא רק במתכונתו החברתית, אלא במיוחד במתכונתו האדריכלית. לאחר שנבחין מהו חוסן עירוני נבדוק האם ניתן להגדיל את חוסנה של העיר ע"י שימוש ברשתות עירוניות ובמיוחד ברשתות עירוניות קינמטיות.

Morphological nets for Resilience and sustainable cities - Noy Lazarovich & Bnaya Bauer

4 - אסתטיקה של אדריכלות אקולוגית בגורדי שחקים ומבנים גבוהים- גל רינגל

בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג גורד- השחקים. המונח תכנון בר- קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה. אדריכלים מחויבים יותר חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים. חדירתם של סט כלים וחומרים חדשים, דרישה לחיסכון אנרגטי, ואף רצון למראה "המשדר" כלפי חוץ את היותו של הבניין "בניין ירוק", מעלה את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה, המשקפת את הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין.

הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי הקרקע הקיימים לרשותנו. האימפקט הוויזואלי של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים, מעצבים ואת הציבור הרחב מאז מגדל בבל ועד היום. צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים רבים והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו- יורק ועד לדוגמאות העכשוויות באירופה ובאסיה. ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט מרכזית אחת. השינוי התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט- על הוא הבסיס להחלטות התכנוניות והוויזואליות של הבניין. עבודה זו קושרת שלושת היבטים אלו: אסתטיקה והחוויה האסתטית, בנייה אקולוגית ומורפולוגית הבניין הגבוה על-מנת לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי מתפתח וכמאפיין תרבותי של המאה ה- 21.  

Aesthetics of green high-rise buildings - Gal Ringel

5 - הפוטנציאל בשימוש עתידי במרחב- תכנון בר קיימא לתנועת רכבות בעיר- סשה בוריבקר, ויעל גרניק נסים.

במשך השנים האחרונות עולה התודעה אצל אדריכלים ומתכננים אחרים לגבי החשיבות המכרעת לגישת תכנון נכונה למערכות התנועה בעיר. כבר לפני עשרות שנים התחילו להופיע סימנים לבעיות הנובעות מעומסי תנועה והכדאיות ליצירת מערכות תנועה ציבוריות נוחות ולא מזהמות.

המצב הפך לכדאי לתחבורה ציבורית המשתלבת באופן נכון ומלא בתכנון העירוני. חלק מאותה ראיה תומכת בעתיד עם מערכות תנועה משוכללות וחלקה האחר בצמצום תנועה מוטורית ופרטית.

השיח אודות מהי תחבורה "ירוקה" , מלבד הליכה ורכיבה על אופניים, מתייחס גם למכאניקה, כלומר: מנועים חשמליים, מנועי גז ובנזין חסכוניים ופחות מזהמים, ואנרגיה מתחדשת מבנזין לחשמל.

בראיה האקולוגית, בניינים אינם עומדים עוד לבדם אלא ניצבים כאלמנטים חזקים בקומפלקס גדול, אשר כולל תשתיות, מערכות תנועה ומבני תמך. כל אלמנט במשוואה מחויב להתייחס לסביבתו ולעבוד כחלק אינטגראלי ממנה.

אנו לא יכולים עוד להתכחש למציאות הכופה עלינו "טיפול ירוק" לבניה ולפיתוח העירוני. מושג שהחל כסלוגן והפך למשפט מוכר של סוכני נדל"ן, "גם כאשר הירוק היחיד בבית זו הגינה השכנה", התפתח ברחבי העולם כברירה טבעית, אשר נכנסת לחיינו ולכיסנו יותר ככל שעובר הזמן ומציבה לנו אפשרות יחידה בלבד: לבנות נכון, חכם וחסכוני.

future use of urban transportation corridors as a potential for future development - Sasha Boriviker & Yael Garnik Nisim

6 - דיקור עירוני- יאיר מלר, רותם סרי ואיה רוזנוולד

המרחב העירוני כפי שהוא נתפש כיום, ניתן לתיאור כשילוב של מערכות עירוניות שונות לכדי יצירת מרקם עשיר של התרחשויות ואפשרויות. ככל שהמרחבים העירוניים מתפתחים כך הם נעשים מורכבים יותר, צפופים יותר ומוגבלים מבחינת אופי ההתערבות האדריכלית האפשרית בהם.

כתוצאה מכך היכולת לבצע שינויים משמעותיים ברקמה העירונית הקיימת נהפך לתהליך מורכב וממושך שמגביל במידה רבה את האפשרות של אזורים עירוניים להתחדש ולהתפתח.

אחת הגישות שנועדו להתמודד עם הבעיה של חידוש מרחבים עירוניים קיימים היא הדיקור העירוני – גישה המתבססת על חיזוק הסביבה הקיימת והישענות על מערכות עירוניות קיימות לצורך יצירת שינויים משמעותיים במרחב העירוני.

דיקור עירוני הוא מונח שנועד לתאר התערבות אדריכלית נקודתית המיועדת ליצור השפעה על המרקם העירוני מעבר להקשר המיידי שבו היא ממוקמת. המונח השאוב מתחום הרפואה האלטרנטיבית מתבסס על ההנחה שישנן פעולות שעצם ביצוען מסוגל לגרור בטווח זמן קצר השפעות משמעותיות החורגות מהנקודה שבה הן בוצעו או מהרדיוס המיידי שלה.

בבסיס הדיקור העירוני נמצאת התפישה שעל ידי זיהוי המערכות העירוניות והטיפול בהן, או לחילופין יצירת מערכות עירוניות חדשות ניתן לבצע שינויים רחבי היקף ברקמה העירונית, במהירות ובפשטות יחסית.

מטרת העבודה היא לבחון את מהות התפישה של הדיקור העירוני ואת אפשרויות היישום שלה מתוך בחינת סדרי הגודל של ההשפעות האדריכליות האפשריות ובדיקת הקשר בין אופי השינוי להשפעה שהוא יוצר על המרקם העירוני.

מכלול ההתנסויות והתיאוריות בנושא שהחלו להצטבר בשנים האחרונות מהוות בסיס לבחינת התחום ולהגדרת המסגרת הרעיונית שפעולות הדיקור העירוני מתקיימות בה.

urban acupuncture. Yair Meler, Rotem Seri & Aya Rozenveld
Guerrila gardening

7 - תרבות רחוב כאמצעי לשיפור איכות החיים בעיר- ויקטוריה בלמן וג'ו נשאשיבי

העיר הופכת להיות מקום מגורים ליותר ויותר אנשים ומכיוון שאין באפשרותינו להאט את קצב צמיחתם, יש למצוא דרכים לגרום לערים להיות מקומות טובים יותר. קיימות אקולוגית וחברתית תלויה בתצורה של העיר. ועל כן המטרה הבסיסית של ערים היא להוות בסיס ליצירת קשרים בין אנשים.

ההנחה היא שתכנון נכון של עיר ורחובותיה תיצור תרבות רחוב, שתגרום לאנשים להיות חלק מהרחוב בחיי היום יום שלהם.  יש ליצור את התשתית המתאימה ולצורך כך יש להתייחס לצרכי המשתמשים ולבחון מחדש את הגבול בין המרחב הפרטי והציבורי, להבין את תנועת הולכי הרגל ואת ההשפעה של תכנון נכון של דפנות הרחוב על המשתמש.

המרחב הציבורי הפתוח בעל יתרונות רבים הן למשתמש והן לעיר, אך יחד עם זאת יש להכיר בחשיבות הרבה של התחבורה בעיר.

החשיבות שיש בקיום תרבות רחוב והתרומה שיש לרחוב פעיל לעיר , יחד עם הבנת הנחיצות בתחבורה מובילים לשאלה כיצד ניתן ליצור ולקיים תרבות רחוב בעורק תנועה ראשי? כלומר, איך ניתן לאזן בין הצרכים התחבורתיים של העיר לצרכיה החברתיים-תרבותיים?  

ניתן לבחון פרוייקטים בקנה מידה שונה המתייחסים לשאלות אלו. חנות של אומנות ואדריכלות של סטיבין הול בניו-יורק היא פרוייקט ברמת רחוב ובקוריטיבה שבספרד למשל, התרחש שינוי ברמה עירונית.

Urban culture as a vehicle for a public realm - Joe Nashashibi & Victoria Belman

Vertical Gardens

8 - יישום אנרגיה סולרית בבנייה- שרון ברזילי

אנרגיה חלופית היא למעשה אנרגיה מתחדשת ממקורות טבעיים כמו רוח, אנרגיה הידראולית, אנרגיה סולרית, ביומסה, דלק אורגני ואנרגיה גאותרמית.

על פי סוכנות האנרגיה הבינלאומית: אנרגיה מתחדשת הינה מונעת מתהליכים טבעיים שמתחדשים באופן קבוע. היא מונעת ישירות מהשמש או מחום שנוצר במעמקי האדמה. כלולים בהגדרתה החשמל והחום הנוצרים מהשמש, הרוח, אוקיינוס, כוח הידראולי, ביומסה, מקורות גאותרמיים, דלק אורגני ומימן שנוצר ממקורות מתחדשים.

אנרגיה מתחדשת מחליפה דלקים קונבנציונלים בארבעה מישורים שונים: יצירת הספק (של חשמל), מים חמים/ חימום חללים, דלקי תחבורה, ושירותי אנרגיה חקלאיים שלא מחוברים לרשת.

Implementation of solar energy in building - Sharon Brazilay