בשנים האחרונות חלה התעניינות גוברת בבנייה אקולוגית
וברת- קיימא על ביטוייה השונים ובפרט בבניין מסוג גורד- השחקים. המונח תכנון בר-
קיימא נטמע בהדרגה בתרבות העכשווית של ארכיטקטורה ובנייה. אדריכלים מחויבים יותר
חוזית, ערכית וחוקית לתכנון המתחשב במרכיבים סביבתיים. חדירתם של סט כלים וחומרים
חדשים, דרישה לחיסכון אנרגטי, ואף רצון למראה "המשדר" כלפי חוץ את היותו
של הבניין "בניין ירוק", מעלה את הצורך במציאת אסתטיקה חדשה, המשקפת את
הערכים האקולוגיים המוטמעים בבניין.
הבניין הגבוה בפרט הינו טיפולוגיה ייחודית המותאמת
למציאות אורבאנית צפופה ונובעת מצמצום משאבי הקרקע הקיימים לרשותנו. האימפקט הוויזואלי
של בניינים גבוהים בעיר היה נושא מרכזי שהעסיק אדריכלים, מעצבים ואת הציבור הרחב
מאז מגדל בבל ועד היום. צורת הביטוי המודרנית של בניינים גבוהים עברה שלבים רבים
והתפתחויות שונות מהופעתם של מבנים אלו בשיקאגו וניו- יורק ועד לדוגמאות העכשוויות
באירופה ובאסיה. ייחודו של גורד השחקים הוא בעובדה כי הוא נחווה ביותר מנקודת מבט
מרכזית אחת. השינוי התפיסתי והחושי של גורד השחקים מנקודת המבט ברחוב ועד למבט- על
הוא הבסיס להחלטות התכנוניות והוויזואליות של הבניין. עבודה זו קושרת שלושת היבטים
אלו: אסתטיקה והחוויה האסתטית, בנייה אקולוגית ומורפולוגית הבניין הגבוה על-מנת
לנסות ולהגדיר את האסתטיקה של בנייה ירוקה לגובה כסגנון אדריכלי מתפתח וכמאפיין
תרבותי של המאה ה- 21.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה